• פינקרבל

המסע האישי שלי מתחיל מכאן...

מסע הוא דרך בחיים,

יש אנשים שחיים ממסעות ללא ידיעה ככה אני הייתי המון שנים!

הנשמה שלי נולדה וחתמה את הסכם הנשמה שלה עם גופי עם האישיות שבי שעל זה ככל שתעקבו תבינו ביחד איתי מי אני.

אדם מקבל סטירות כאפות איך שתרצו לקרוא לזה.. אבל כל כאב כזה הוא בעצם שיעור מסע בחייו.

את השיעור הראשון קיבלתי בגיל שנתיים הנשמה רצתה לחזור עברתי מוות קליני . על תשאלו אותי על אור ומה ראיתי אבל כן היו חלומות מוזרים כילדה הרגשתי שאני לא כמו כולם.

ראיתי הרגשתי אבל שתקתי .

כילדה ביישנית וחולמנית אהבתי אומנות הדרך ליצור משהו שלך מעצמך קסם לי

אני מאותם הילדים שמערכת החינוך לא ידעה איך להתנהג איתם באותם שנים… דיסלקציה דיסקלקוליה שמות מפוצצים שמסתכמים למשפט אחד - ילדה נהדרת.

אבל החברה כל כך לא יודעת לקבל את האחר השונה המוכשר האהוב המצחיק

שבעצם אנחנו כאנשים הורסים אחד את השני.

חוסר ביטחון כשמו הוא…. היא תופעה שנמצאת אצל כל אחד מאיתנו.

מודעות מודעות עצמית שנים לא הייתי מודעת לעצמי אבל לסביבה המודעות הייתה גדולה .

למה? כי ידעו לפגוע להוריד לשקר להמציא להחריב את כל האני הפנימי.

אז מסע ראשון התחיל בכיתה א כשהמורה ביישה אותי מול כל הכיתה ואמא שלי צופה מהצד ומתפוצצת… אז ראיתי לביאה מתנפלת על מערכת החינוך…

ילדה בוכה ורצה מהכיתה רק בגלל שהיא צריכה קצת יותר זמן יחס נכון והכוונה.

פה הרגשתי מה זה כאב.

נכנסתי בתוך בועה ונשארתי בה כמעט חצי חיים.

החוסר ביטחון הזה השפיע מאוד חברתית כי את חריגה.

ומה זה חריג בעצם מי החליט שאני החריגה ולא הם.

חרם כיתתי חרם חברותי הצקות פרצופים כל זה התחיל ברגע שהתחלנו ללמוד.

המוסיקה והאומנות הייתה פתח להרגיש אני מקום המפלט שלי

הצבע נתן לי דרך להוציא תחושות שלא ידעתי שאני מרגישה.

המוסיקה הריקוד זה היה השיחרור רקדתי כאילו אין מחר 10 שנים זה נתן לי ביטחון לעמוד מול אנשים כשהמוסיקה מנגנת הגוף מקבל יציבות ריכוז ודרך להביא את עצמי בתנועה..


אבל משהו שם עדיין היה סגור וכמו בכל בית רוסי טיפוסי את חייבת לנגן על כלי כלשהו

קלידים הכלי שנבחר גם שם הרגשתי קושי רב בלשבת וללמוד את התווים אבל וזה מצחיק ניגנתי 10 שנים בעזרת השמיעה המוסיקלית כמה התעקשויות והמורה כל יום צועקת להוריי אני מרימה ידיים הילדה מוכשרת למה היא לא מצליחה ללמוד.

מוכשרת לא מוכשרת המילים האלו חוסר בהבנה איך ללמוד הגישה הנוקשה השפיעה.

הרמתי ידיים מעצמי הכרזתי על שביתה איטלקית אני לא מנגנת יותר .

החיים המשיכו בקרונות המסע שלהם ושם אי שם בין היסודי לחטיבה מצאתי את הייעוד שלי אז..

הקול שלי זה הכלי הכי נכון להשתמש בו..




162 צפיות

©2018 Pinkerbell. Build with ♡ by Advancer

עקבו אחריי

  • Facebook Social Icon
  • Instagram Social Icon