• פינקרבל

הפחד שהופך לדחף......

מכירים את זה שהפחד דופק לכם בחלון?

הוא מגיע בכל מני צורות.

מכירים את זה שאתם קופאים במקום? השמיים נופלים עליכם ביום בהיר אחד

למרות שידעתם עמוק בפנים, האינטואיציות שלכם חזקות אבל שום דבר לא מכין אתכם לזה.

שוב אני יושבת מול הרופאה הפעם האונקולוגית והמונולוג חוזר

כמו בשיר "עוד חוזר הניגון"

הרופאה: איזבל אז את בטח כבר מבינה......

אני: בחיוך מאולץ עם דמעות שאני מחזיקה בעניים

כן !!!!......

כאילו לא מספיק שבוע אחרי שבוע השמיים פשוט נופלים חונקים לי את הנשמה

והמשפטים האלו רצים ל במוח באים לי בחלומות....

צר לנו אבל תצטרכי כריתה של השד

צר לנו אבל הבלוטה מוגדלת יש גידול נוסף....

עוד שלושה שבועות את מתחילה כימותרפיה........

האחות:

את תרגישי רע, בחילות, הקאות, כמו שפעת חזקה.

עצירות, חוסר תאבון, טעם מתכת בפה.

את הולכת לאבד את השיער.....

וכל זה פשוט מהדהד במוח...

ואני רק חושבת על הילדים ומה יהיה...ואיך שוב הגענו לזה

לפני תשעה חודשים הכול היה טוב חגגנו 33 צחקנו ושמחנו ....

אבל מכירים את זה שאחרי שהפחד נעלם הוא הופך לדחף את פשוט אומרת לעצמך אני קופצת למים העמוקים אם אני אטבע אני אמצא דרך להרים את עצמי אני כמו עוף חול נשרפת נופלת וקמה לתחייה מחדש!

וכשאני אומרת את המילים כמו מנטרה בראש

השיר שמהדהד לי זה ...

"מה הזמן מסמן לי".....

הוא מסמן לי התחלה חדשה

לידה מחדש

זמן איכות עם עצמי

כאב לא מוכר

לנשום עמוק להביט לפחד בעניים ולחייך לו

תקופה לא מוכרת

סוג של הרפתקה

הפעם "מה הזמן מסמן לי?



לא שאיריות של החיים..

הוא מסמן לי חיים!!!

מלחמה על החיים

וניצחון!!!!!!

144 צפיות

©2018 Pinkerbell. Build with ♡ by Advancer

עקבו אחריי

  • Facebook Social Icon
  • Instagram Social Icon